דווקא במקום שרוב האנשים היו חולפים על פניו, הארכאולוג ג'ון מחליט לעצור. בין הצמחייה הסבוכה הוא מבחין בפרט קטן שמוביל אותו להתחיל בחפירה זהירה. בתוך זמן קצר מתגלה גוף גדול וחלק שמעורר מיד סקרנות. אבל זו רק תחילתה של תגלית בלתי צפויה.
בתחילה סבר שמדובר בממצא בודד, אך בדיקה באמצעות מכ"ם חודר קרקע שינתה את התמונה לחלוטין. הסריקה הצביעה על שלושה עצמים גדולים נוספים הקבורים באותו אזור, מסודרים בדייקנות כאילו הונחו שם בכוונה לפני מאות ואף אלפי שנים.
לאחר שעות של חפירה נחשפה דמות בגודל אדם. תווי הפנים שלה היו מפורטים להפליא, ומצבה השתמר באופן יוצא דופן, כאילו הזמן כמעט שלא השפיע עליה. עם השלמת החפירה התברר כי ארבע הדמויות יצרו סידור מסתורי: שלוש מהן פנו לעבר דמות רביעית שעמדה כשגבה מופנה אליהן, ולכל אחת היו מאפיינים והבעה ייחודיים.
מתוך חשש שהממצאים ייפגעו, הועברו הדמויות במהירות למרכז מחקר, שם החל ג'ון בבדיקות ראשוניות. דגימות שנלקחו מהשכבה החיצונית הפתיעו אותו כאשר העלו כי החומר אינו סלע רגיל. לפי תוצאות המעבדה, נמצאו סימנים המעידים על מקור אורגני, אף שהרקמות עצמן עברו מינרליזציה מלאה.
כדי לוודא שהממצאים אינם תוצאה של טעות, בוצעו גם צילומי רנטגן. בהדרגה הופיעו על המסכים מבנים פנימיים ברורים: גולגולות, עמודי שדרה, צלעות וחלקי שלד נוספים, שנראו כאילו השתמרו בתוך הדמויות.
המסקנה הראשונית של החוקרים הייתה כי ייתכן שלא מדובר בפסלים כלל, אלא בשרידי בני אדם שעברו תהליך התאבנות יוצא דופן, שמנגנונו עדיין אינו מוכר למדע. אם השערה זו נכונה, ייתכן שהממצא שייך לאוכלוסייה עתיקה שנעלמה ללא עקבות.
עבור ג'ון, התגלית חרגה מגבולותיה של הצלחה ארכאולוגית רגילה. הוא הבין כי ייתכן שמולו ניצבת עדות אילמת לפרק נשכח בהיסטוריה האנושית, כזה שעשוי לשפוך אור חדש על עבר רחוק שעדיין מסתיר סודות רבים.