מספרים של מיליוני אזרחים הופכים לחומר גלם של מערכת בינה מלאכותית חדשה שמגיעה מדנמרק. באוניברסיטה הטכנית של דנמרק פועל מודל בשם Life2vec, שמנסה לנתח תוחלת חיים ואפילו להעריך רגעי סיום אפשריים. הוא מבוסס על מאגר נתונים עצום של כ־שישה מיליון אנשים. ומה שהמודל מתחיל לרמוז עליו עדיין לא נחשף במלואו.

המחקר החל להתגבש סביב 2020, כאשר במשך כשלוש שנים נאספו נתונים והאלגוריתם עבר אימון ממושך, עד לסיום העבודה בסוף 2023. החוקרת הראשית, סונה להמן, ציינה כי חלקים משמעותיים מהמערכת נשמרים חסויים, מתוך רצון למנוע שימוש לא מבוקר בטכנולוגיה.

המערכת פועלת באופן דמוי צ’אטבוט, אשר מעבד מידע אישי כמו היסטוריית בריאות, השכלה, סוג עבודה, הכנסות ואף נתונים דמוגרפיים. לאחר עיבוד המידע, האלגוריתם מפיק תחזית לגבי משך החיים האפשרי של האדם. החוקרים מסרו כי במבחנים מסוימים הושגה רמת דיוק של כ־78%, אם כי הודגש כי אין מדובר בתחזית מוחלטת.

במהלך הפיתוח נעשה שימוש בנתונים שנאספו בין השנים 2008 ל־2020, והמודל נבחן על היכולת לחזות אילו אנשים צפויים להיות בחיים לפחות ארבע שנים לאחר 2016. לשם כך הומרו הנתונים לייצוג דיגיטלי מבוסס “טוקנים”, שכל פריט מידע קיבל סימון ייחודי.

בדיווחים שפורסמו נטען כי המודל מציג ביצועים טובים יותר בכ־11% לעומת כלים סטטיסטיים המשמשים חברות ביטוח להערכת סיכונים. עם זאת, החוקרים הביעו הסתייגות מהשימוש הישיר בטכנולוגיה, והדגישו כי יש לפתח מערכות שקופות ובטוחות יותר, המסבירות את אופן קבלת ההחלטות שלהן.

בסיכום עבודתם נטען כי מטרת המחקר איננה לספק תחזיות אישיות על מוות, אלא להבין את גבולות הניבוי של מערכות בינה מלאכותית ואת ההשלכות האתיות של שימוש במידע רגיש מסוג זה.